<h1>סמ"ק מצוריך סימן קל"ה</h1>
<h2>דף סח.</h2>
שלא לנחש דכתיב (ויקרא י"ט) לא תנחשו. ואמרו רבותינו (סנהדרין ס"ה) זה האומר פתו נפלה מפיוא) מקלו נפל מידו צבי הפסיקוב) עורב קורא לו וכל כיוצא בוג), או אם זה יהיה אעשה זה, הן לעשות מעשה הן להמנע ממנוד). א) פ"ה צריך לדאג היום מן ההיזק, עכ"ל פרק ד' מיתות (דף ס"ה). ב) פ"ה שהיה הוא הולך ממזרח למערב והצבי עובר מצפון לדרום לפניו והפסיק דרכו וסימן רע הוא לו, עכ"ל פרק ד' מיתות (שם). ג) כגון נחש מימין ושועל משמאל פ"ה נחש בא לו לימינו בדרך או שועל בא לו משמאלו וסימן רע הוא לו, עכ"ל פרק ד' מיתות (שם). ד) וכעניין הוא קצת הא דמפרש בפרק במה אשה (דף ס"ז:) האומר שחטו את התרנגולת שקרא כמו תרנגול, תרנגול שקרא כמו עורב וכל אותם דקאמר שם שיש בהם מדרכי האמוריי שהוא ניחוש מפרש בפרק גיד הנשה (חולין דף צ"ה) אף על פי שאסור לנחש יש סימן אם הצליח ג' פעמים אחר שבנה בית או נולד לו תינוק או שנשא אשה או לא הצליח, ומצינו כמה גדולים שאמרו לינוקא פסוק לי פסוקך רב בפרק גיד הנשה (שם) ורב ששת בפרק מי שאחזו (גיטין דף ס"ח) ועושין מעשה כעין הפסוק וחושבין דבר זה נבואה, לס"ג. וכתב הרמב"ם על אותם שעשאו סימן ושמח כשאמר לו תינוק פסוק מן הברכות כל אילו וכיוצא בהן מותר הואיל ולא כיון מעשיו ולא מנע מלעשות אלא עשה זה לסימן לעצמו לדבר שכבר היה הרי זה מותר, לשון מיימון (הלכות עכו"ם פרק י"א ה"ה).
